כשהתעוררתי מהתרדמת הקולקטיבית שהחברה בה גדלתי שבויה בה, חוסר האמון שלי במערכת, זו שטיפחה בי תחושת נבדלות ונפרדות מכל הסובב אותי; החל מאדם כזה או אחר בשל צבע עורו, אמונתו או נטיותיו המיניות, וכלה בחיה, בצומח ואפילו דומם, רק גדל. וכך, מצאתי את עצמי נשאב לא רק לחקר נקודתי של האספקט הדתי או הגזעי של המערכת, אלא חקר אמיתי ומקיף של השיטה כולה. מסלול שהרגיש לי שכל אדם שהתפכח מאינדוקטרינצית השנאה, ודאי עבר.
עם זאת, כשאני מסתכל סביבי, נדמה שרוב אנשי השמאל, קבוצה שאני בהחלט גאה להשתייך אליה בכל הקשור לתפיסות אנטי גזעניות ואנטי לאומניות, נתקעו בשלב הראשון של המשחק. וזה מייצר אצלי תחושות אמביוולנטיות קשות.
״אתם, שכבר הבנתם שמציגים לכם מצג שווא בכל הקשור לגזע ודת בעולם, לא תתרגמו את השבר האמוני הזה במערכת להטלת ספק או לפחות פקפוק בקרדביליות של כל פיסת מידע שמוצגת לכם? בטח עכשיו, שאתם כבר מבינים שזו מערכת שקרית ואינטרסנטית עם אג׳נדה שלמה מאחוריה?
אתם לא כבשים הרי, כי אם הייתם, מזמן כבר הייתם נופלים לפח השנאה והפשיסטיות שמטופח בצורה כה טובה בידי המערכת, כשבחזית שלה התקשורת הממוסדת.
ועדיין, כשמגיעים לנושאים קצת יותר מורכבים כמו הסכנות או חוסר האפקטיביות שבחיסונים, האם יש אג׳נדה להגדיר את הקורונה כמגיפה, מהם השימושים הצפויים של טכנולוגית ה-5G, מה האינטרס של ביל גייטס להיות המשקיע השני הכי גדול בעולם בארגון הבריאות העולמי ועוד, פה השכל הישר שלכם מפסיק לעבוד ואתם נשאבים חזרה לנרטיב הממסדי וסומכים עליו ללא עוררין.
הרי לא צריך הרבה בעידן של היום כדי לגבש דעה מושכלת בנוגע לכמעט כל תחום בעולם. מספיק טלפון נייד וחיבור לאינטרנט כדי שגם ‘לא מדענים’ או חוקרים מדופלמים, אנשים כמוני כמוכם, יהיו מסוגלים קוגניטיבית וקונספטואלית לקרוא מחקרים ודוחות ולהסיק מסקנות עצמאיות.
זו כבר אינה תקופת האינקוויזיציה או פרה-מהפכת הדפוס, בה באמת היינו חייבים את זקני השבט או הכהנים והנביאים, בכדי שאלו יתווכו לנו את המתרחש (בהתאם כמובן לתפיסת עולמם והשקפותיהם הפוליטיות).
מהפכת המידע טרפה את הקלפים וכעת כל אדם יכול לדעת הכל. כל מה שהוא צריך זה בסך הכל לשאול!
ועדיין, הרוב המכריע של מה שנחשב בארץ ‘שמאל’, מסרב לעשות את העוד צעד קטן הזה כדי להיות מסוגל לראות את המערכת כולה במערומיה, ולהגיד ‘הבנתי את הבלוף’״.
וזה מטריף אותי.
כי זה לא נובע מחוסר אינטלגנציה או נבערות, זה נובע אך ורק מתוך אמונה, שאגב הדרך היחידה להגדיר אותה היא דוגמטית ודתית, במערכת הקפיטליסטית הגלובלית ובקונספציה המערבית בה האנושות שקועה עד צוואר.
ואז איפשהו באמצע אני מוצא את עצמי.
שוב פעם שייך לא לפה ולא לשם.
לא לאלו שלוקחים את העובדות המוצקות ומלבישים עליהן מעטפת דתית-מיתולוגית של מלחמה בין אנשי אור לאנשי חושך, ולא לאלו שנתפסים כביכול רציונלים ונאורים, אבל לא מסוגלים לראות את התמונה הרחבה.
הבעיה שלי עם השמאל הישראלי